Blog

חינוך טכנולוגי מזווית התעשייה

השיח החם לאחרונה, הנע בין שחור ללבן, בהשאלה כמובן, בין עורכי דין ופחחים, בין גאוותן של אמהות פולניות לבין תעסוקה ופריון, השמיט צד מאוד משמעותי במשוואה הזו...

התעשייה – שיעור בריאליטי והישרדות

תדמית התעשייה, כפי שדבקה במוחם של חלק ניכר מן השותפים לוויכוח הציבורי, היא "שוק עבדים שחור". ובאמת, מי רוצה להיות "עבד"? מי רוצה להשתייך ל"שוק עבדים"? מי מדמיין עצמו מצטרף מבחירה ומרצון לשורותיה של עבודה "מלוכלכת" דוגמת זו שהציג צ'פלין ב"זמנים מודרניים"?...

אולם, בשנת 2015, במרבית העולם המערבי, כמו גם בישראל, תעשייה כבר מזמן אינה נראית כך ברובה. ועם זאת, התעשייה משלמת את מחירי הדימוי הנמוך ואת קריסת מערכות ההכשרה המקצועית שחלה בשנים האחרונות כתוצאה מאותו דימוי נמוך שדבק בה. התעשייה משלמת על כל אלה במחסור בעובדים מקצועיים, בתהליכי גיוס יקרים וממושכים, במנגנוני הכשרה פנים-מפעליים יקרים הנדרשים לעמוד בקריטריונים מחמירים של עלות-תועלת, ובמהלכי הישרדות יצירתיים ויקרים שנועדו לפצות על החוסר.

המוח – בישראל. הידיים – במקום אחר

מהלך אחד, שהדעות הפופוליסטיות נוהגות לגנות, הוא העתקת חלק מהמפעלים אל מעבר לים. בעיקר למדינות באסיה או מזרח אירופה. מנתוני התאחדות התעשיינים עולה כי 30% מהמפעלים הישראליים בחרו לפתוח ב-5 השנים האחרונות קווי ייצור חדשים בחו"ל ולא בישראל. מפעלי מגבות ערד וחרסה בדרום הארץ, הם רק שניים מתוך שורה של מפעלי תעשיה מסורתית, שבחרו לאחרונה לסגור את פעילות הייצור שלהם בארץ ולהעתיקה אל מעבר לים. חברת הטקסטיל דלתא-גליל העבירה זה מכבר את רוב אתרי הייצור שלה לחו"ל, והיא מעסיקה אלפי עובדים במפעלים בירדן, מצרים, רומניה, הודו ועוד. קל לגנות תעשיינים, המייצרים מקומות עבודה, בגין אנטי-ציונות והעתקת מפעלים למדינות בהן כוח העבודה זול יותר. האם זהו השיקול היחיד שלהם? זהו ללא ספק שיקול מכריע בתהליכי הישרדות וצמיחה של מפעלים הסובלים מיוקר המחייה של התעשייה בישראל (התייקרות תשומות הייצור כמו מים, חשמל, עלייה בשיעורי מס שונים וארנונה, שביתות נפוצות במשק ועוד..). אולם, מפעלים נוהגים כך לא רק משום שבינתיים זול יותר לייצר במדינות אלה (זה ללא ספק חלק ממערך שיקולים, אך הוא איננו השיקול היחיד). הם פועלים כך גם משום שבמדינות אלה יש היצע גדול יותר של אנשי מקצוע מיומנים לתעשיות מסורתיות, במחיר המאפשר למפעל הישרדות וצמיחה. האסטרטגיה של התעשיין היא להשאיר את חוד החנית של הטכנולוגיה בישראל. בעיקר מחקר ופיתוח של מוצרים חדשים. לאחר כניסתם של מוצרים אלה לשוק, מעבירים את הייצור שלהם לחו"ל (סמנכ"ל הכספים של דלתא טקסטיל, 'מעריב', 2012). דלתא מעסיקה בישראל בעיקר אנשי הנהלה, לוגיסטיקה, מעצבי הבגדים, אנשי מחשבים וטכנולוגיה. במילים אחרות, המוח בישראל. הידיים – מעבר לים.

כסף או ציונות?

צדו השני של מטבע "בריחת המוחות", הוא "יבוא" של כוח אדם חוקי. זהו מהלך הצובר תאוצה בשנים האחרונות, ונועד למלא את החלל והמחסור העצום באנשי מקצוע מיומנים. בניגוד למילת הגנאי "עובד זר" יש לכך כינוי הרבה יותר מהוגן – הגירה חוקית. אירופה מקדמת בברכה עובדים זרים ממזרח אירופה, המוכנים לעבוד כמעט בכל תחום בתמורה לזכויות מחייה וקיום במדינה מערבית. הגרמנים "מייבאים" כוח עבודה מטורקיה. זה אמנם לא דומה לעובד הייקה שהם מכירים, אבל כאשר חסר – מתפשרים. למזלם של הגרמנים – יש להם מערכת הכשרה משומנת המפצה על חלק מפערים אלה. בישראל, העובדים הזרים החוקיים מועסקים בשלושה ענפים מרכזיים: בניין, חקלאות וסיעוד, ומיעוטם מועסק בתעשייה, בשירותי הסעדה ובתיירות. הסיבה: מחסור בעובדים מקומיים המעוניינים ו/או מוכשרים לעסוק בענפים אלה. בניסיון לשחזר גלי עלייה מוצלחים משנות ה- 90', מפעלי תעשייה בוחנים אפשרויות גיוס מעבר לים בפרוייקטי דגל ייחודיים, בשיתוף עם משרד הקליטה והסוכנות היהודית. מזה מספר שנים מתקיימים פרויקטים ייחודיים של עידוד עליה בשילוב עם רכישת מקצוע. בקבוצת מפעלי ישקר כבר היו מספר מחזורים מוצלחים של קליטת עליה ושילוב בקהילה ובמפעלי הקבוצה.

צמיחה אוטומטית

בהיעדר ידיים עובדות, ואנשי מקצוע מיומנים, מהלך הישרדות וצמיחה נוסף במפעלים, הוא כמובן פיתוח ושדרוג טכנולוגי. קל, לכאורה, לגנות תעשיינים על החלפת ידיים עובדות באוטומציה. על פיטורים עקב התייעלות. אולם כאשר קיים מחסור באנשי מקצוע ובידיים עובדות – מי יבוא? סילבן שלום ובניו? אז המוח היהודי נאלץ להמציא פתרונים..

תעשייה מתקדמת ומתפתחת כל הזמן על מנת להיות תחרותית ועל כן "עבודות שחורות" רבות עברו מהפך בשנים האחרונות וכיום ניתן לחלקן לשני סוגים: 1. עבודות שבעבר נהגו לבצען בהתערבות ידנית וכיום, נוכח מחסור, קושי ואילוצי התייעלות נמצאו עבורן פתרונות טכנולוגיים משוכללים. פתרונות אלה כוללים מערכות אוטומציה ובקרה, המחייבים בעיקר השגחה, פיקוח ותפעול של עובד מקצועי.

2. עבודות יצרנות בעלות מידה כה גבוהה של מיומנות/מקצוענות שאין להחליפן בשום מכונה או טכנולוגיה, וכיום לא מהססים להגדירן כ"עבודות אומן". ישנה אפילו מגמת רטרו בכל הקשור לעבודות עור, עץ ונגרות, זכוכית, מתכת, קונדיטאות ושוקולטריות ועוד.. בהן רמת המקצוענות המתחייבת היא תוצר של ידע וניסיון רב שנים ואף מכונה לא תוכל להן. אלה אינם עורכי דין. אלה אנשי מקצוע מן המעלה הראשונה שאין להם תחליף ויש להם מעט מאוד תחרות והרבה כבוד. וכסף. כל עבודה כזו שווה את משקלה בזהב.. אך אלה מעטות ועוברות מן העולם, ועמן הידע והמיומנויות.

מחיר הפער המקצועי

ולבסוף, אם בתדמית המקצוע והחינוך המקצועי עסקינן, וגם בהם דבק אותו גורל, הרי שבהיעדר פתרונות ממשלתיים אסטרטגיים, נאלצת התעשייה לעשות לביתה, לגייס עובדים שחלקם הגדול אינו מקצועי או מיומן כלל, ולהכשירם בתהליכים יקרים וממושכים.

ממושכים – משום שקיים פער מובנה בין מערכת החינוך הקיימת, הפולטת לצבא ולמעגל העבודה צעירים ללא זיקה או כישורים בסיסיים המותאמים לצרכים הקיימים. יקרים – על שום עלויות הזמן והמשאבים הנדרשים על מנת לגשר על פערים אלה. לדוגמה: בניית סדנאות לימוד, לרבות הקצאת חלל מתאים, רכישת ציוד וחומרים ייעודיים (מכונות, אביזרים, רכיבים וכיוב'..). המחיר היקר והכואב ביותר למעסיק נובע מהצורך להקצות את איש המקצוע הטוב ביותר שיש לו להציע, לטובת לימוד אותם עובדים צעירים ובלתי מיומנים. אדם זה – חונך מקצועי, נאלץ "לסור הצידה", באופן זמני, מן העבודה השוטפת, לטובת הכשרת עובדים חדשים. עצם השינוי, גם אם חלקי, בסידור העבודה השוטף, מהווה ירידה בתפוקות עבור המעסיק, בעיקר כאשר מדובר באיש מקצוע מיומן ואיכותי. אמנם זו ירידה לצורך עלייה, אבל לתעשיינים השלב של הירידה מאוד קשה וכואב. כאשר יש מחסור באנשי מקצוע – למי שחסרים לו "שומנים" זהו אף שלב העלול להיות הרסני. מכאן, שלתאגידים ומפעלים גדולים יותר, קל באופן יחסי לספוג תנודות מעין אלה. נשאלת השאלה מה עושים מפעלים קטנים ובינוניים, שאין להם עודף בכוח אדם מקצועי לצרכי הכשרה, וגם לא יכולת לממן מכיסם את המשאבים הנחוצים לשם כך.

יש הבדל מהותי בין המשאבים והכישורים הנדרשים להוראה תיאורטית, לבין אלה הנדרשים להכשרה ופיתוח מיומנויות מעשיות. התעשייה אינה מסתפקת בתיאוריה ואינה זקוקה לתיאורטיקנים. התעשייה היא כר פיתוח לאנשים המסוגלים להביא תיאוריות לכדי מימוש, יישום, גמישות ושכלול. לא מספיק להבין פעולה של מחשב, מכונה, מדחס, או מערכת הידראולית. צריך גם להיות מסוגל לבחון יכולות אלה בתנאים שונים, עבור תהליכים שונים או מוצרים שונים. לזהות בעיות או כשלים, להפגין תושייה ולפעול בהתאם.

קיים בישראל מחסור חמור במדריכים ומנחים מקצועיים, שיוכלו להעביר את הידע לדור ההמשך. זהו תוצר של קריסת מערכת החינוך המקצועית, ובתוכה מנגנונים שלמים של הכשרה ופיתוח הון אנושי מקצועי. בהיעדר אנשים כאלה, נדרשים מפעלים לגשר על החוסר, ולפתח לעצמם את המנגנונים הללו. פיתוח מנגנוני הכשרה, יבוא עובדים מקצועיים מחו"ל, או מציאת פתרונות חלופיים שהועלו במסמך זה, כולם ניסיון לגיטימי של תעשיות לשרוד במצב כמעט בלתי אפשרי.

#vocationaltraining #Educationpolicies #industry #employment

Featured Posts
בקרוב יהיו כאן פוסטים ששווה לחכות להם!
שווה להמשיך ולעקוב...
Archive
Follow Me
  • Grey Facebook Icon
  • Grey Twitter Icon
  • Grey Instagram Icon
  • Grey Pinterest Icon

תמי טבת שטיירמן

מומחית לפיתוח ארגוני, הון אנושי ותקשורת שיווקית

Tel: 052-5318831

  • LinkedIn Social Icon